סיוע בשיקום לאחר אירוע מוחי - Nuraid - מהי המינופסיה ואיך מטפלים בה?
היכולת שלנו לראות ולהבין מה שאנו רואים הוא תהליך מורכב מאוד, שמערב לא רק את העיניים אלא גם חלקים רבים של המוח. ההערכה היא כי מעל 40% מהמוח של האדם מוקדשים לפעילות של ראיה. לכן, זה לא מפתיע כי לחלק גדול מאנשים שסבלו מפגיעה מוחית תהיה בעיית ראיה מסוג מסוים. יחד עם זאת, אנשים רבים אינם מודעים למאפייני אובדן הראייה הקשורים בפגיעה מוחית, לסכנות האורבות להם בעת מילוי משימות יומיומיות פשוטות וגם לטיפולים שיכולים להקל על הבעיות הנגרמות כתוצאה מאובדן הראיה.
 
העין עובדת כמו מצלמת וידאו. מערכת העדשה בחזית העין פועלת בדיוק באותו אופן שבו פועלת עדשת המצלמה. העצב האופטי הוא כמו כבל הווידאו ששולח את האותות לחלק האחורי של המוח שבהמשך משלב את התמונות הנתפסות עלי ידי שתי עיניים ומפרש את הדימויים. התמונות שנתפסו על ידי כל אחד משתי העיניים שונות במקצת. הן מועברות כאיתותים חשמליים לאורך העצבים מכל עין לתוך המוח. שני העצבים מצטלבים בצורה כזו שהתמונה הנצפית בצד ימין על ידי שתי העיניים מועברת לצד השמאלי של המוח והתמונה שנראית בצד שמאל מועברת לצד הימני של המוח. 

המוח מורכב משתי אונות. נזק באחת האונות (הימנית או השמאלית) של המוח, עלול לגרום לאובדן מחצית משדה הראיה הנתפס דרך שתי העיניים. המונח הרפואי לסוג זה של אובדן ראייה הוא הומונימוס המינופסיה. המינופסיה היא תופעה של איבוד חצי שדה הראיה או עיוורון (anopsia) המתרחשת בעקבות פגיעה ו.או אי הגעת חמצן ואיסכמיה בחלק מהקורטקס הראייתי,  אובדן מחצית  יכול לנבוע מפגיעה בעקבות שבץ מוחי חסימתי (איסכמי) או דימומי ויכול לנבוע גם מחבלות ראש.
 
כ- 40-50% מפעילות המוח מעורבים בתהליך הראיה, כך שאם מוחו של אדם ניזוק באזור מסוים או במספר אזורים, קיימת סבירות גבוהה שראייתו תפגע באופן כלשהו. הגורמים הנפוצים ביותר לפגיעה מוחית המשפיעה על שדה הראיה הם שבץ, גידול במוח, טראומה, דלקות וזיהומים. כ-  30% מהאנשים שלקו בשבץ או בטראומה מוחית כלשהי סובלים גם מפגיעה בראיה שלהם.

שבץ והמינופסיה:

שבץ  הוא אירוע חירום רפואי שיכול להביא לפגיעה עצבית קבועה, לסיבוכים ולמוות. שבץ הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם.
בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל כ-15,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי מדי שנה. שבץ מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח. ההפרעה הזאת גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. השבץ מתחלק לשבץ שמקורו בחסימת מעבר הדם לאזור מסויים במוח (שבץ איסכמי חסימתי) או כתוצאה משבץ דימומי.
 
לעיתים עלול אירוע מוחי לגרום למוותהתרחשות של שבץ היא תהליך מהיר שבסופו, בגלל הפגיעה בזרימת הדם למוח, תאי מוח ניזוקים והתפקוד שעליו אחראי האזור הפגוע במוח ניזוק גם הוא. לדוגמה, אם נפגע האזור במוח ששולט על יכולת הדיבור, ייפגעו התפקוד השפתי ומרכז הדיבור של החולה.
 

רק כ-40% מהמקרים (כ-5,200 חולים) מגיעים בחלון הזמן המתאים לטיפולים מתקדמים מונעי נכות, כ-7,800 חולים אינם מגיעים לבית החולים בחלון הזמן הנדרש, כ-2,000 מהחולים אינם מגיעים כלל לבית החולים וחלקם לוקים בשבץ מוחי קשה שאפשר היה למנוע.
 
מקור השם hemianopsia  מיוונית ומשמעותו: Hemi  - חצי, an – ללא, opsia - ראיה .
מבחינים בין הומונימוס המינופסיה – איבוד מחצית משדה הראיה באותו הצד בשתי העיניים ל- הטרונימוס המינופסיה – (אנופסיה) איבוד של מחצית משדה הראיה בצדדים שונים בשתי העיניים.
 
הומונימוס המינופסיה - הדימויים החזותיים שאנו רואים בצד הימני נעים משתי העיניים אל הצד השמאלי של המוח, בעוד התמונות החזותיות שאנו רואים בצד שמאל בכל עין עושות דרכן אל הצד הימני של המוח. לכן, פגיעה בצד הימני של החלק האחורי של המוח או במסלול הראיה הימני, עלולה לגרום לאובדן שדה הראייה השמאלי בשתי העיניים. כמו כן, נזק לחלק האחורי של המוח מצד שמאל עלול לגרום לאובדן שדה הראייה בצד ימין של שתי העיניים.
הטרונימוס המינופסיה - איבוד של מחצית משדה הראיה בצדדים שונים בשתי העיניים. תופעה זו נחלקת לשני מצבים:

  • Binasal hemianopsia – איבוד שדה הראיה מסביב לאף

  • Bitemporal hemianopsia- איבוד שדה הראיה הקרוב לרקות.

 

צורות נוספות של המינופסיה:

  • Superior hemianopsia  – החלק העליון של שדה הראיה נפגע

  • Inferior hemianopsia – החלק התחתון של שדה הראיה נפגע.

  • Quadrantanopia – איבוד ראיה או עיוורון ברבעון אחד של שדה הראיה.  הרבע החסר של שדה הראיה תלוי בעובדת היותו של מיקום הנזק המוחי ברקה או בקודק וגם בצד של הפגיעה.  למשל פגיעה באונה הימנית  תגרום לפגיעה ברבע שדה הראיה שלצד שמאל בעוד שפגיעה בקודקוד הימני תגרום לאיבוד רבע משדה הראיה של הצד הימני.

 
.

תסמינים של אובדן ראייה כתוצאה מפגיעה מוחית

אנשים הלוקים באובדן שדה הראיה עלולים להיות בסיכון לפציעה חמורה כשהם מנסים לחצות את הכביש וזאת בשל העובדה כי הם לא מודעים לרכבים הנעים לעברם מהצד הפגוע. בנוסף התופעה יכולה להשפיע על פעילויות יומיומיות כמו איתר חפצים, הלבשה עצמית, אכילה ועוד. תופעה זו ניקראת "הזנחת צד" או נגלקט.
 
קריאה במצב של המינופסיה הומונימוס עלולה להיות מאתגרת: קיימים קשיים רבים ובהם  קושי במעבר לשורה הבאה, קושי בניסיון להסיט את המבט לתחילת השורה או להעביר את המבט ממילה אחת למילה אחרת ובמקרים רבים מחמיצים את סוף השורה – מה שעלול להוביל לקריאה איטית ומתסכלת. 
 
אנשים הלוקים בהומונימוס המיאנופסיה עלולים לעיתים קרובות להרגיש כאילו הבעיה קיימת בעין אחת בלבד, אולם בבדיקת כל עין בנפרד מגלים שהבעיה היא במחצית שדה הראיה של כל עין. במקרים רבים, למרות השינויים הרבים המתרחשים עם אבדן שדה הראיה, הם לא מובנים מאליהם לאדם עם הלקות. אותו אדם יכול להביע פליאה או להיות מוטרד מכך שאנשים לא מפסיקים להתנגש בו דווקא בצד אחד של הגוף והם אפילו לא מבחינים בכך שהם אכלו רק מצד אחד של הצלחת.  סימפטומים אלו מחייבים בדיקה מעמיקה על ידי רופא עיניים מומחה.
 
 
 
 
 

רשימת הסימפטומים שיכולים להצביע על אבדן מחצית משדה הראיה:

• חוסר יכולת לראות בצד אחד
• היתקלות בחפצים או באנשים בצד אחד וספציפי של הגוף.
• קושי באיתור חפצים אשר מקומם ברור לאחרים.
• התעלמות מהאוכל בצד אחד של הצלחת, או לגילוח צד אחד בלבד של את הפנים או איפור צד
  אחד  בלבד של הפנים.
• ראיית אובייקטים ככפולים או תפיסה חזותי של אובייקטים כמעורפלים או מטושטשים.
• קושי לחצות אזורים צפופים.
• רגישות לאור מתגבר ובוהק או קושי בביצוע מפורט של משימות באור עמום.
• אי התמצאות בסביבה מוכרת.
• קושי בזיהויחפצים או פנים.
• שינויים ביכולת הקריאה או בתפיסת טקסט מודפס.
 

כיצד מטפלים בהומונימוס המינופסיה?

כיום לא קיים טיפול תרופתי ספציפי להמינופסיה. החולים ברוב המקרים מתבקשים למוד לחיות עם התופעה. תופעת ההומונימוס המינופסיה עשויה להיפתר בשבועות הראשונים לאחר השבץ או הפגיעה מוחית. עם זאת, אין טיפול רפואי קיים שנועד לשקם את הראיה הניזוקה.
 

עזרים אופטיים מיוחדים: 

עד היום נעשה שימוש בעזרים דמויי מראות שמתווספים למשקפי ראיה. הללו  נועדו להעביר את התמונה משדה הראיה הפגוע לשדה הראיה התקין, כך שבעל הלקות צריך להזיז את עיניו לכיוון כדי להתמקד באובייקט.
 

מודעות:

מודעות או הבנת בעיית אבדן שדה הראייה הן חיוניות לחולה, כדי שיהיה מסוגל לאמץ אורח חיים נכון בהתאם. חשוב להדגיש בפני אדם עם שדה ראיה לקוי, כי משקפיים מתקנים לא ישנו את אבדן שדה הראיה. משקפיים משפרים את בהירות הראייה אבל לא משנים את השדה הראיה. משקפיים מגדילים גם לא מועילים כיון שאותו אדם הלוקה באבדן שדה הראיה ימשיך להחמיץ את מחצית התמונה, ללא קשר לגודלה.
 
סוגים מסוימים של המינופסיה יכולים להשתפר באופן ספונטנידרגת השיפור תלויה בסיבה הבסיסית לפגיעה המוחית.  לאיבוד שדה הראיה כתוצאה משבץ מוחי סיכויים נמוכים להתאוששות ספונטנית. פחות מ -10% מהחולים חוזרים למצב של שדה ראיה תקין לחלוטין. אם אין חזרה ספונטנית לאחר מספר שבועות, הסיכוי לשיפור ספונטני קטן מאוד.
להמינופסיה הנגרמת כתוצאה מפגיעה מוחית טראומטית עשויים להיות סיכויים גבוהים יותר לשיפור בשדה הראיה. שטחים גדולים יותר של שדה הראייה משתפרים לעתים קרובות לאחר  תקופה שבה בצקות במוח הולכת ונעלמות והחולה נעשה ערני יותר ומסוגל להגיב למידע חזותי. עם זאת, הפונקציות המשוקמות מוגבלות לתפיסת האור.
 
 
 
 

מחקר שהתפרסם במגזין הרפואי NEURAL REGENERATION RESEARCH  מציג שיפור מוכח בתופעת ההומונימוס המינופסיה כתוצאה משבץ בעקבות השימוש בתכשיר נוראיד

 חולי שבץ רבים לא מתאוששים לחלוטין מתופעות שונות הנגרמות כתוצאה מהשבץ, ובמיוחד מתופעות ראיה שנובעות מאוטם העורק האחורי. התאוששות נמוכה של סימפטומים הקשורים בשדה הראיה, המתרחשים בעקבות פגיעה או לחץ על מסלולי הראיה או הקורטקס הראייתי, הנובעת מיכולת גמישות מוחית - נמוכה באזור המוח neuroplasticity
 
בנסיונות  עבר  לטפל ב-HH  התוצאות היו מאכזבות וכיום לא קיים טיפול יעיל והפעילות מוסתת ללימוד החולה להתגבר על החסר באמתעים שונים. חוסר הפיתרון לחולי HH  הוביל קבוצתחוקרים מסינגפור ומאירן בראשותו של Yue ZHANG חוקר מה-
National Neuroscience Institute, Singapore לחקור את השפעת נוראיד לעומת פירצטאם (נוטרופיל)  בחולי שבץ  הלוקים בתופעת ההומונימוס המיאנופסיה.
 
המחקר הנוכחי, האקראי והמבוקר , השווה את ההשפעות של נוירואייד לעומת פיראצטם לשיפור לקויות בשדה הראיה בחולים הלוקים בהומונימוס המינופסיה, מותאמים לגיל ולמין.
לאחר 3 חודשים של טיפול ב- NeuroAid או piracetam, פגמים בתחום הראייה השתפרו משמעותית, בהשוואה למצב לפני הטיפול נוראייד הראה מגמת שיפור רבה יותר בטיפול ב-HH יחסית לפירצטאם.
 
נוראיד הוא תוסף תזונה  שניתן דרך הפה  ונועד לעודד תהליכי שיקום עצביים של המערכת המוטורית והקוגניטיבית.הפעילות כוללת ייצור תאי עצב (נאורונים) חדשים בצד יצירת קישורים בין-עצביים נוספים(Neuroplasticity).


Piracetam  הוא תכשיר נוירוטרוקטיבי סינתטי אשר שימש באופן שגרתי כתרופה שלאחר שבץ בעולם  במשך 2 העשורים האחרונים. המחקר הנוכחי השווה את ההשפעות של נוראיד לעומת  piracetam  בחולי שבץ איסכמיים איראנים עם מומים בתחום הראייה.
 
ניתוח כמותי של נבדקים: סה"כ 53 חולים שבץ רצופים עם אוטם עורק אחורי נבדקו ונכללו לראשונה במחקר. בסופו של דבר נכללו 40 מקרים בניתוח הסופי. החולים חולקו באופן אקראי לקבוצות נוראיד ופיראסטם (20 מטופלים בכל קבוצה וקיבלו טיפול של של 3 חודשים בנוראיד או בפיראסטם בהתאמה. סך של 11 מטופלים מנוראיד ו- 10 מטופלים מקבוצת piracetam הציגו HH בצד ימין.
 
תוצאות המחקר ההשוואתי הנוכחי גילו כי  נוראיד סייע בשיקום טוב יותר של ההומונימוס המינופסיה לאחר שבץ. בנוסף, טיפול בנוראיד בחולים עם אוטם עורק אחורי שסבלו מ HH אף הוא הוכח כיעיל.
 
לאחר טיפול ב- NeuroAid, הפחתה יחסית של לקויות בשדה הראייה הימני והשמאלי עמדה על  45% ו -45.7% בהתאמה, ואילו הפחתה יחסית לאחר הטיפול ב- piracetam עמדה על  32.7% ו- 30.3%, בהתאמה.
 
ממצאים אלו הציעו כי נוראיד עדיף על פיראטם להפחתת לקויות בתחום הראייה מסוג המומונימוס המינופסיה.  ההשפעות הטיפוליות של נוראיד על ההתאוששות כתוצאה משבץ יכולות להיות קשורות לתפקידיה בתחום ההגנה הנוירולוגית והפלסטיות שלה כמו גם תפקידה בעידוד צמיחה של מסלולים נוירונים חדשים.מתן נוראייד גורם לעליה פי 3 בפקטור גדילה הקרוי BDNF הניקשר לעליה בגמישות המוח לתיקון פגמים והגברת הגמישות המוחית ושיפור בתפקוד.
 
דיווחי מקרים רבים מישראל מצביעים על שיפור משמעותי בחלק מהחולים בשדה הראיה לאחר לקיחת נוראייד למשך 3 חודשי טיפול.

מהי המינופסיה ואיך מטפלים בה?

מהו נוראייד?

מחקרים רפואיים

מעקב אחר ההתקדמות

שאלות ותשובות