אירוע השבץ מביא עימו בד"כ לקויות גופניות הכוללות פגיעה בתנועה, בדיבור, בראייה ובתיפקוד קוגניטיבי (חשיבתי). ניסויים קליניים הראו שבעזרת השימוש בנוראייד™, ניתן להגיע לתוצאות החלמה טובות יותר.
בד"כ קיים שיפור ספונטני אך הוא נוטה להסתיים עם הזמן. לכן מחקרים קליניים מבוקרים מראים כי חולים שנטלו  NurAid מוקדם ככל האפשר הגדילו את סיכויי ההחלמה או השיפור (מוקדם ככל האפשר מתייחס ללקיחת נוראייד לאחר ייצוב רפואי של החולה בד"כ מעל 48 שעות מאירוע השבץ המוחי).

ננסה להגיע להחלמה

למי נועד השימוש ב Nuraid II > ננסה להגיע להחלמה
איבוד יכולת התנועה הכולל שיתוק חלקי או מלא, היא אחת הפגיעות הנפוצות
אצל פגועי שבץ מוחי
. היא נגרמת ע"י איבוד יכולת השליטה של המוח על חלקי גוף (הגפיים).
השרירים שנשלטים ע"י המוח, אינם נעים או שתנועתם אינה יעילה.
תופעה של המיפלגיה חלקית (שיתוק בחצי גוף), היא תופעה נפוצה וכן לעיתים
קרובות רואים גם מצב של ספסטיות (כיווץ והקשחה בלתי רצוניים של הגפיים).



מדוע אנחנו חווים בעיות מוטוריות?

חוסר תיפקוד או תיפקוד לקוי של השרירים, בגלל הפרעה במהלך העיצבי מן השרירים אל המוח ובחזרה, מביא אותנו למצב של חוסר יכולת ללכת, לקום, להתלבש או להשתמש כשורה בידיים.
חולי שבץ רבים מאבדים את עצמאותם ונזקקים לעזרה רציפה כדי לבצע את פעולות היומיום הפשוטות ביותר.

איך נגביר את סיכויינו להחלים?

מטרת הטיפול הפיזיקלי ( פיזיוטרפיה) היא להחזיר לעצמנו את העצמאות התיפקודית. טיפול כזה חייב להיות על בסיס יומיומי ארוך ורציף שיביא את המוח למצב שבו הוא מארגן את עצמו מחדש לשם ביצוע מחודש של פעילויות שפסקו או נפגעו.

על המוח ליצור רשת חדשה של תאי עצב וסיבי הולכה עצביים שיטפלו בביצוע פעילויות חשובות אלו. לתהליך זה של ארגון מחדש קוראים: נוירופלסטיסיות Neuroplasticity  
NurAid II™, הראה בניסויים קליניים שיש לו תרומה חשובה בהגברת הנויורופלסטיסיות וביצירת קישורים עצביים חדשים (נוירוגנזה) במוח בתהליך ארגונו מחדש לצורך החזרת תיפקודים מוטוריים.

למה ניתן לצפות מנוראייד?

הניסויים הקליניים שנערכו בחולים עם פגיעה מוטורית ואשר נטלו נוראייד הראו כבר לאחר חודש אחד של טיפול, החזרה של 25% נוספים של יכולות מוטוריות והחזרת העצמאות התיפקודית אצל פי 2.4  יותר חולים מאשר אלו שלא נטלו את התכשיר.

כמו כן בניסויים אחרים נמצא ש- 70% מהחולים שנטלו NurAid™ , הגיעו להחזרת התיפקוד התנועתי לעומת 43% של אלו שנטלו תרופת אין-בו ( ללא חומר פעיל) וזאת לאחר 3 חודשי טיפול.

תפקודי תנועה (Motor)

דיבור

ראייה

שבץ עלול לגרום לבעיה ביכולת הפקת הדיבור או בהבנת דיבור.

למרות שניתן לראות פגיעות דיבור מסוגים שונים, הרי שהפגיעה הנפוצה יותר היא פגיעה
בהפקת דיבור (אפאזיה מוטורית) בהבנת דיבור, בקריאה או בכתיבה.


יש חולים שיצליחו לדבר נכון אך לא יבינו את האחר, ישנם שיבינו את האחר אבל לא
יצליחו להפיק דיבור מובן , חלקם ישכחו מילים או אף ידברו כשורה אך לא יצליחו לקרוא.


מדוע נוצרות בעיות בדיבור בעקבות השבץ?

התיפקוד העיצבי, מתווך ע"י המוח ומערכת העצבים. פגיעה בחלקו השמאלי של המוח באחד או יותר ממספר מרכזים: האונה הפרייטלית, מרכז ברוקה או מרכז ורניקה, יכול להסתיים בפגיעה ביכולת הדיבור.
פגיעה כזו מתרחשת ב 25%-40% מחולי השבץ המוחי.

לאחר שבץ, יש פגיעה במנגנון העברת המידע ועיבודו שנעשית במוח ובמערכת העצבים שעתה הם ניזוקו.
התוצאה היא אפאזיה, אנומיה, דיסארתיה או פגיעה קוגניטיבית.
בד"כ פגיעה בדיבור מתלווה גם לפגיעות נוספות כגון שיתוק מלא או חלקי של עצבי הפנים, דיספאגיה( פגיעה ביכולת הבליעה) וזאת כיון שתיפקודים אלו נשלטים ע"י איזורים במוח שנמצאים בסמיכות לאיזורים האחראים על הדיבור.

כיצד ניתן להשתפר לאחר אירועי השבץ?

טיפולים פיזיקליים בדיבור, שניתנים ע"י אנשי מקצוע בתחום הפרעות בתקשורת נועדו ללמד את האדם מחדש כיצד ניתן להגות מילים, לקשר מלים ותמונות ולחדש את הבנת תוכנן של המילים.
למרות שרוב השיפור קורה בשלושת החודשים הראשונים לאחר השבץ, הרי שניתן להמשיך ולהשתפר גם אחר כך ואפילו אחרי מספר שנים מאז האירוע.

המנגנון שבעזרתו המוח מארגן מחדש את הרשת העיצבית של ובעקבות זאת את היכולת התיפקודית נקרא נוירופלסטיסיות (Neuroplasticity).

מחקרים קליניים מראים כי לנוראייד™, יש תרומה משמעותית בהגברת יצירת תאי עצב חדשים (נוירוגנזה) ולהווצרות קשרים בין-עצביים חדשים בכדי ליצור סביבה מתאימה עבור המוח להתארגנותו מחדש.

מה ניתן לצפות מנוראייד?

ניסויים הראו ש- 12.5% מכלל החולים שנטלו נוראייד במשך חודש ימים בלבד, הצליחו להגיע ליכולת דיבור חופשי ולתפקד עצמאית וזאת לעומת רק 6.3% מהאנשים שהיו בקבוצת הביקורת (לא נטלו את התכשיר).
שבץ עלול לפגוע ביכולת הראייה

הפגיעה השכיחה ביותר בתחום הראייה, היא מצב של איזורים חשוכים
בתוך שדה הראייה, ראייה מטושטשת, חוסר יכולת להזיז את העיניים, חוסר יכולת
לזהות עצמים ואפילו הלוצינציות.



מדוע נגרמת הפרעה בראייה בעקבות שבץ?

התיפקודים העצביים מוסדרים ע"י המוח והעצבים. האיזור במוח הקרוי הקורטקס האוקסיפיטלי שנמצא מאחור, מעבד את המידע ומאפשר לנו לזהות מרחקים, צורות, תנועה של גופים וצבעים.
בעקבות שבץ, מנגנון עיבוד האינפורמציה וכן העברת המידע במערכת העצבים, משתבש. התוצאה מתבטאת בראייה כפולה, פגיעה בשדה הראייה, מצבים של פלקטואציות בראייה, המיאנופסיה, בעיות בתזוזת גלגל העין ופזילות.
איבוד הראייה, הוא תוצאה של נזק באונה האוקסיפיטלית של המוח, המיאנופסיה (איבוד שדה הראייה בעין אחת) היא תוצאה של שבץ וקורית ב- 36% מכלל הפגיעות בצד הימני של המוח וב- 25% ממקרי השבץ בצד השמאלי של המוח.

כיצד ניתן לשפר את הראייה לאחר פגישת השבץ?

ידוע שיכולותינו הקוגניטיביות תלויות ב- 80%-85% ביכולת הראייה שלנו. הטיפולים הפיזיקליים מתייחסים בד"כ לשיקום תנועתיות העין וטיפול ביכולות כגון מיקוד הראייה או היכולת ליצור תמונה שלמה אך יש להתייחס גם לתכונת הנוירופלסטיסיות של המוח כלומר ליכולת המופלאה שלו ליצור רה-אורגניזציה של התאים לצורך החזרת תיפקודים.
נוראייד™, הראה במחקרים קליניים מבוקרים שיש לו תפקיד חשוב בהגברת הפעילות הנוירופלסטיות של המוח וביצירת תאי עצב וקישורי עצב חדשים (נוירוגנזה) היוצרים סביבה נוחה עבור המוח לארגן את עצמו מחדש להחזרת תיפקודים כגון תיפקודי הראייה.

מה ניתן לצפות מנוראייד?

ניסוי שנערך ב- 40 חולים שאובחונו בהמיאנופסיה (פגיעה בשדה הראייה) בשתי העיניים, הראה שחולים שטופלו בנוראייד שיפרו את שדה הראייה שלהם ב- 12% יותר (בממוצע9 מולחוליםשלא טופלו באין-בו(פלצבו).
כל המאמרים מיועדים לרופאים וניתנים לצפייה תחת הכותרת: Publications.